אודות המכון

המכון לחקר השואה נוסד באוניברסיטת בר אילן בשנת 1981 על ידי ארנולד וליאונה פינקלר, ניצולי שואה מטורונטו, קנדה. מאז הקמתו פעל המכון לחקר השואה בשותפות עם המכון לחקר יהדות הגולה (לימים המכון לחקר תפוצות ישראל בזמן החדש) שהוקם בתוך הפקולטה למדעי היהדות בשלהי 1972.  צוות המכון:

פרופ׳ ג׳ודי באומל - שוורץ
ראש המכון
מר איציק פס
מרכז המכון

 

 

page1image54709712 page2image54534896 page3image54530528 page4image54653536 page5image54763648
פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ איציק פס פרופ' יוסף ולק פרופ' דן מכמן פרופ' נתנאל קצבורג
page1image54709712 page3image54530528 page4image54653536 page5image54763648
ד"ר דב אברון מאיר ר' אדלשטיין ד"ר מלי אייזנברג מנחם יעקב אלדר ד"ר חוה אשכולי
page1image54709712 page3image54530528 page1image54709712 page5image54763648
ד"ר יהודה בן-אבנר ציפורה ברמן רות ברקלי אסתר דרנגר לאה הנמן
page1image54709712 page3image54530528 page1image54709712 page5image54763648
ד"ר פנינה מייזליש דוד פרקש רבקה קנולר ד"ר יוסף קרניאל  

 

 

 


 

תולדות המכון לחקר השואה והמכון לחקר יהדות הגולה
(המכון לחקר תפוצות ישראל בזמן החדש)

המכון לחקר יהדות הגולה נוסד באוניברסיטת בר אילן בשנת תשל"ב כמכון מחקר ותיעוד לתולדות ישראל במאה ה-20. בפועל, החל המכון את פעילותו בראשית שנת תשל"ג. עם הקמת המכון עמד בראשו ד"ר (לימים פרופ') יוסף ולק, מומחה לחינוך יהודי בגרמניה בתקופת השואה.  

בשנותיו הראשונות לא היה למכון צוות קבוע, דבר שהשתנה רק ב1975. מאותו זמן ואילך גב' לאה הנמן ריכזה את עבודות ניהול המשרד. מר יהודה לינדנפלד, שהיה הספרן הראשון של ספריית המכון שמנה כ15,000 ספרים, סיים את תפקידו בשנת 1975 והוחלף על ידי איש הסוכנות היהודית, מר מנחם אלדר. גב' (לימים ד"ר) פנינה מייזליש, שעבדה גם במכון לחקר הציונות הדתית, ומר מאיר ר' אדלשטיין, עבדו יחד על הכנת מדריך לארכיונים במוסדות וארגונים דתיים שהחזיקו בחומר על היהדות הדתית בשואה. בשנת 1978 הפסיק מר אדלשטיין את עבודתו במכון וחזר לעבוד בסוכנות היהודית. בהמשך חקרה ד"ר מייזליש ספרי יזכור של קהילות ואספה מהם חומרים על היהדות הדתית בשואה וגורל הרבנים. 

שני עובדים נוספים של המכון לחקר יהדות הגולה היו ד"ר יהודה בן-אבנר, איש מערכת החינוך הדתי שפרש לגמלאות, והחל משנת 1975 חקר את היהדות האורתודוכסית בגרמניה, והמחנך הוותיק מר דוד פרקש שהחל משנת 1978 עסק בפיענוח אגרות הרב ש"ר הירש בשיתוף עם הקתדרה ע"ש הרב שמשון רפאל הירש ומי שהיה ממונה על הקתדרה באותן שנים, פרופ' מרדכי ברויאר. 

בשנת 1980 הצטרפה לצוות המכון סטודנטית צעירה לתואר שני מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטה, ג'ודי תידור באומל (לימים פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ) ועסקה במיון העדויות של "אוסף דבורז'צקי", ראיונות שביצעו הסטודנטים של פרופ' מאיר דבורז'צקי באוניברסיטה. לאחר מכן היא חקרה את התפילות המיוחדות בשואה ואלה שנכתבו לזכרה, וגורל נשים בשואה. היא גם יסדה וערכה את ה"בולטין" השנתי של המכון עד שפרשה מעבודתה במכון בשנת 2002.

עם הקמת המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר בשנת 1981 ולאחר פרישתו של פרופ' יוסף ולק, התמנה פרופ' נתנאל קצבורג כראש שני המכונים שפעלו מעתה תחת הנהלה משותפת. בשנת 1983 הצטרף ד"ר (לימים פרופ') דן מכמן לצוות כמרכז המכונים, ומשנת 1988, לאחר שחלה פרופ' קצבורג, הוא שימה ראש המכונים בפועל וממונה בפועל על הקתדרה לחקר השואה ע"ש משפחת אברהם ואדיטה שפיגל והקתדרה לחקר שואת יהודי אירופה ע"ש הרב פנחס ברנר. בשנת 1991, שנה לאחר פרישתו של פרופ' קצבורג, התמנה באופן רשמי לראש המכונים, וכממונה על קתדרות שפיגל וברנר. פרופ' מכמן נשא בתפקיד זה עד לשנת 2017 והמשיך לנהל את המכון בפועל במשך שנה נוספת, עד לספטמבר 2018. 

בשנות ה80 של המאה ה20 הוחלף שם המכון לחקר יהדות הגולה למכון לחקר תפוצות ישראל בזמן החדש. באותו עשור התחלפו גם מספר בעלי תפקיד במכון, והגיעו אליו עובדי מנהל ומחקר חדשים. בשנת 1984 נפטרה גב' לאה הנמן ובשנת 1985 החלה הרבנית ציפורה ברמן לרכז את עבודת המזכירות המכון. בשנת 1986 נפטר ספרן המכון מר מנחם אלדר, ובשנת 1987, קבלה גב' רות ברקלי, ספרנית בפנסיה שהקימה את הספרייה הציבורית הראשונה בנוה מונסון, את ניהול ספריית המכון. באותה שנה הגיעה למכון גב' אסתר דרנגר, שסייעה לגב' ברקלי בספרייה. לאחר פרישת גב' ברקלי בשנת 2000 ניהלה גב' דרנגר את ספריית המכון עד שפרשה לגמלאות בשנת 2017. באותה שנה גם נסגרה ספריית המכון. בשנת 1988 סיים מר דוד פרקש את עבודתו במכון מסיבות בריאותיות.

בשנות ה-80 הצטרפו למכון מספר חוקרים חדשים. בשנת 1984 הצטרף למכון ד"ר דב אברון, המנהל לשעבר של בית ספר תיכון "צייטלין", שיצא לגמלאות. עד שנת 1987 חקר ד"ר אברון את תנועות הנוער הדתיות-הלאומיות בפולין בין שתי מלחמות העולם. בשנת 1985 הצטרפה למכון גב' רבקה קנולר, בוגרת המחלקה לתולדות ישראל, שעסקה במיפוי האנטישמיות העכשווית.  בשנת 1987 הצטרפה למכון ד"ר חוה אשכולי, שחקרה את הציונות הדתית נוכח השואה ולאחריה, ולאחר מכן החלה לחקור את הפתרונות הטריטוריאליים שעמדו בפני היהודים נוכח השואה. באותה שנה הצטרף למכון ד"ר יוסף קרניאל, מחנך בגמלאות, אשר חקר את היהדות הדתית באוסטריה בין שתי מלחמות העולם. ד"ר קרניאל פרש מהמכון בשנת 1991. 

לאחר פרישתו של ד"ר קרניאל, במשך כמעט עשור נשאר כוח האדם במכון במצב יציב. בשנת 2000 נפטר ד"ר יהודה בן-אבנר. בשנת 2002 הפסיקה פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ את עבודתה במכון כשהתמנתה ראש התכנית ביהדות זמננו. באותה שנה סגרה הפקולטה למדעי היהדות את המכון לחקר תפוצות ישראל בזמן החדש. בשנת 2003 פרשה ד"ר פנינה מייזליש מהמכון, בשנת 2004 עזבה הרבנית ציפורה ברמן את משרת הרכזת המנהלית, והיא הוחלפה באופן חלקי על ידי גב' אסתר דרנגר שעבדה במזכירות בנוסף לניהול הספרייה. בשנת 2010 הצטרפה ד"ר מלי אייזנברג למכון כחוקרת ועם פרישתה של גב' דרנגר ריכזה ד"ר אייזנברג את עבודת המזכירות עד 2018.

באוקטובר 2018 התמנתה פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ לראשות המכון לחקר השואה. באותו חודש נכנס מר איציק פס כחוקר וכמרכז המכון האחראי לתכנית העמיתים הבינתחומית החדשה שהוקמה במכון, "עמיתי שפיגל". יחד עם כ30 חוקרים נוספים ממשיכות ד"ר אשכולי וד"ר אייזנברג את עבודת המחקר שלהן במסגרת "עמיתי שפיגל". 

ארנולד (אברהם) וליאונה (לאה) פינקלר

מר ארנולד (אברהם) פינקלר נולד ברדושיץ שבפולין בשנת 1907. הוא היה בנם של חוה (לבית טניברציל) והרב ישראל יוסף פינלקר, האדמו"ר ואב"ד מרדושיץ, ונכדו של ר' יששכר דב פינקלר (ה"סבא קדישא")  שנחשב  לבעל מופת גדול. לפני המלחמה שימש כמורה ומתרגם. עם פרוץ המלחמה הצליח לשחד פקיד נאצי ובכך להציל 400 יהודים. בעת המלחמה נרצחו בטרבלינקה אשתו הראשונה אסתר רבקה חלמר, בת האדמו"ר ר' יצחק שמואל חלמר מאלקסנדר, ובנם שמואל. ארנולד פינקלר הצליח לברוח ליער מבית החרושת בו עבד, יחד עם שניים מאחיו, יצחק וברל, ולחם עם הפרטיזנים. 

 

לאחר המלחמה נשא לאישה את ליאונה (לאה) לאניענטר, (ילידת 1918) בעצמה ניצולת שמונה מחנות נאציים. בשנת 1948 עברה משפחת פינקלר לקנדה, שם בתחילת דרכו, עסק ארנולד במכירת ביטוח ובשיפוץ בתים. לזוג נולדו שתי בנות, פאטריציה (חוה-פנינה) פרידלנד, ומרילין (מינדל) שנפטרה ממחלה קשה בשנת 1975 בהיותה בת 19. בשנת 1981 יסדו בני הזוג פינקלר את המכון לחקר השואה באוניברסיטת בר-אילן בכדי לשמש גוף למחקר ולהנצחת השואה. בטורנטו שימש ארנולד פינקלר נשיא ארגון "שארית הפליטה" בקנדה ועמד בראש ארגונים רבים בקהילה היהודית. ארנולד פינקלר נפטר בד' בניסן תשמ"ט ה 9.4.1989, וליאונה המשיכה בפעילות קהילתית ופילנתרופית. ליאונה פינקלר נפטרה ב30 שבט תשנ"ו, ה 20.2.96 והותירה אחריה בת, חתן, ונכדים.