על המרכז

באמצע שנות ה-90 פנה נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, לראשי המחלקות באוניברסיטה ולמספר פרופסורים בבקשה שיציעו לו "מרכזי מצוינות" שירכזו ויעודדו מחקר בנושא ספציפי ומוגדר. בעקבות הפנייה, הציעה פרופ' טובה כהן מהמחלקה לספרות עם ישראל להקים מרכז שמטרתו תהיה "חקר האישה היהודייה". הצעתה נבחרה בידי פרופ' קווה כאחד מארבעת מרכזי המצוינות שאותם החליט לייסד והוא פנה לתורמים והציע להם לתמוך בהקמת המרכז.

בין התורמים אליהם פנה פרופ' קווה הייתה גב' פניה גוטספלד הלר, ניצולת שואה ומחנכת דגולה מניו-יורק שלאחר מות בעלה פנתה לאפיקים וולונטריים והרבתה לתרום למוסדות יהודיים שונים. מטרתה הראשונה של הגברת גוטספלד הלר הייתה לייסד מכון לחקר האישה בשואה, נושא שהיה קרוב מאוד לליבה, בהיותה ניצולת שואה. מכיוון שמכון לחקר השואה כבר היה קיים שנים רבות באוניברסיטת בר-אילן, היא התבקשה והסכימה להקים מרכז לחקר האישה ביהדות. עם זאת היא ביקשה שחלק מהפעילות במרכז יעסוק בחקר האישה בשואה. כך, בשנת 1998, נוסד המרכז לחקר האישה ביהדות ופרופ' כהן, היוזמת שלו, מונתה לעמוד בראשו. 

פרופ' כהן עמדה בראש המרכז עד שנת 2006 ותקופה זו התאפיינה בפעילות אקדמית מגוונת: ארגון כנסים, שיתופי פעולה אקדמיים עם מחלקות ומרכזיים שונים דוגמת מרכז דהאן, מרכז רקמן, התכנית ללימודי מגדר ועוד, הוצאה לאור של ספרים וחוברות ומתן מלגות לסטודנטים וסטודנטיות מצטיינים.

כשיצאה פרופ' כהן לשנת שבתון ב 2006 מילאה ד"ר (לימים פרופ') אלישבע באומגרטן, שלימדה אז במחלקה לתולדות עם-ישראל, את מקומה באופן זמני כראש המרכז. ד"ר באומגרטן המשיכה לשמש מ"מ ראש המרכז עד שנת 2011. בשנות כהונתה כמ"מ ראש המרכז, בנוסף לפעילות האקדמית הקבועה שכללה כנסים, פרסומים וחלוקת מלגות, ניתן דגש על שיתופי פעולה חוץ-אקדמיים עם מרכזים דוגמת מכון הדסה באוניברסיטת ברנדייס, מרכז "שיתופים לקידום החברה האזרחית" וגורמים נוספים שהיו בעלי אג'נדה לקידום מעמד האישה בחברה הישראלית. במסגרת פעילות זו התקיימו בין השאר כנסים שנתיים בשיתוף מסלול "מגדר בשטח" שנועד להבנות דיסציפלינה חדשה שעוסקת באקדמיה ובאקטיביזם פמיניסטי ובו נכחו בעלות ובעלי עניין בתחום המגדר, פעילות ופעילים ממגוון רחב של ארגונים מכל גוני הקשת כגון: השירות הציבורי, ארגונים פמיניסטיים, ארגוני רווחה, ארגונים חברתיים ללא כוונת רווח, פעילות בארגונים פרטיים למטרות רווח וכן חוקרות וחוקרים ממגוון דיסציפלינות אקדמיות וקבוצות לא ממוסדות.

בשנת 2012 נתמנתה פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ מהמחלקה לתולדות עם-ישראל לראש המרכז. בהתייעצות עם דקן הפקולטה למדעי היהדות דאז, פרופ' אליעזר טאובר, ועם התורמת, גב' פניה גוטספלד הלר, הוחלט לשוב להתמקד בשני הכיוונים המרכזים המקוריים של המרכז: קידום המחקר בנושא נשים ביהדות באוניברסיטת בר-אילן וקידום שיתוף פעולה מחקרי באוניברסיטה בנושא חקר האישה בשואה. זאת ועוד, בעידודה של הגב' גוטספלד הלר הוחלט שכפרויקט דגל, המרכז יוציא סדרת ספרים שיוקדשו לנשים מהגרות, נושא שהיה קרוב אף הוא ללבה של הגב' גוטספלד הלר, בהיותה מהגרת בעצמה. במסגרת סדרה זו יצאו שני ספרים אותם כתבה פרופ' באומל-שוורץ שעסקו בחוויות של מהגרות יהודיות ובנותיהן בארה"ב: "קוראים לי פרידה סימה" (בעברית ובאנגלית) ו"חיים מיוחדים מאוד" (באנגלית ומתורגם בימים אלו לעברית). פרופ' באומל-שוורץ עמדה בראש המרכז עד שנת 2017.

החל משנת 2017 עומדת בראש המרכז פרופ' יעל שמש מהחלקה לתנ"ך. פרופ' שמש עוסקת בעיקר בפרשנות פמיניסטית למקרא. תחומי מחקר נוספים שלה הם הסיפור המקראי ואתיקה כלפי בעלי חיים במקורות היהדות בכלל ובמקרא בפרט. פרופ' שמש משלבת גם בחייה וגם בפעילותה האקדמית בין תחומי מחקר אלו והטבעונות שמשמשת לה כאורח חיים מוטמעת בפעילויות המרכז. 

בהתאמה עם כוונתה המקורית של גב' גוטספלד הלר המרכז בהנהלת פרופ' שמש מקדם פעילות משותפת בנושא נשים בשואה עם המכון לחקר השואה בבר-אילן, ובייחוד פרויקט משותף בשם "נשים מספרות שואה" הכולל ספר מחקר שיוקדש לזכרה של פניה גוטספלד הלר. מלבד שיתוף הפעולה הפורה עם המכון לחקר השואה, המרכז ממשיך בשיתופי פעולה מוצלחים עם גופים שונים באוניברסיטת בר-אילן. עד כה (2024) נרשמו שיתופי פעולה עם המחלקה לתולדות עם ישראל, המחלקה לתלמוד, המחלקה לספרות עם ישראל, המחלקה לתנ"ך, מרכז דהאן, בית הספר ללימודי יסוד ביהדות וקתדרת אונסקו לחינוך ולערכים, לסובלנות ולשלום. בנוסף משתף המרכז פעולה עם גופים רבים מחוץ לאוניברסיטה דוגמת מכון ז'בוטינסקי, בית מורשת המשטרה, האוניברסיטה הפתוחה ועוד. 

החל מאוקטובר 2023 עומדת בראש המרכז פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה. תחומי המחקר של פרופ' רוזנברג-פרידמן הם: היסטוריה של נשים ומגדר ביישוב בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל, היסטוריה של המשפחה ביישוב בתקופת המנדט הבריטי ובמדינת ישראל והיסטוריה חברתית של ארץ ישראל בעת החדשה. היא פרסמה מאמרים רבים וספרים בנושאים אלו. בשנת 2023 יצא לאור ספרה "ציונות מבטן ומלידה".

 

הוועד המנהל

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (ראש המרכז)

פרופ' יעל שמש

פרופ' זהר לבנת

פרופ' רוויטל רפאל-ויוונטה

ד"ר מור פרסיאדו

 

 

ראשי המרכז לדורותיהם

 

לילך

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (2023- )

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן היא היסטוריונית, חברת סגל במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה. מחקריה עוסקים בעיקר בהיסטוריה של נשים, מגדר ומשפחה ביישוב ובמדינת ישראל, במגוון נושאים והקשרים, בהם: תפיסות ודפוסי נישואין, ילודה ואימהות, ביוגרפיות של נשים ביישוב, מנהיגות נשית ועוד. בין הספרים שכתבה: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב, (יד יצחק בן צבי, 2005) וציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה – מניעתה ועידודה (1960-1928) (מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023).


פרופ׳ יעל שמש (2017- 2023)

פרופ' יעל שמש היא פרופ' חבר במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וראש המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר החל משנת תשע"ח. 

תחומי המחקר שלה הם פרשנות פמיניסטית למקרא, הסיפור המקראי ובייחוד סיפורי אלישע ואתיקה כלפי בעלי חיים במקרא ובמקורות היהדות.

פרופ' שמש פרסמה עשרות מאמרים על נשות המקרא – כגון שרה והגר, רבקה, דינה, בנות צלפחד ובת יפתח, ועל נושאים הקשורים בנשים מקראיות כגון סיפורי אונס במקרא, כיוונים בחקר הפמיניסטי למקרא והאם מצויה שנאת נשים במקרא. 

הפרק השביעי בספרה אבלות במקרא:  דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית עוסק באבלות ומגדר ומוקדש לבחינת מקומן המשמעותי של נשים בטקסי האבלות בתרבות הכללית, במזרח הקדום ובמקרא. 

פרופ' שמש פעילה למען בעלי חיים ורצה למרחקים ארוכים ובבלוג שלה טבעונית למרחקים ארוכים היא משלבת בין שני התחומים הללו בחייה.

 


פרופ׳ ג׳ודי באומל-שוורץ (2017-2012)

פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ הנה פרופ' במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר-אילן, ראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר, וממונה על הקתדרה לחקר השואה ע"ש משפחת אברהם

ואדיתה שפיגל והקתדרה לחקר שואת יהודי אירופה ע"ש הרב פנחס ברנר.

היא נולדה בארה"ב בשנת 1959, ועלתה ארצה בשנת 1974. למדה לכל התארים באוניברסיטת בר-אילן (ב"א בהיסטוריה ובמדעי המדינה 1979, מ"א בתולדות ישראל 1981, דוקטורט בהיסטוריה 1986). הייתה חברה בצוות הקורס "בימי שואה ופקודה" באוניברסיטה הפתוחה, לימדה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה ובתכנית האוניברסיטה במכללת אורנים. בשנת 1980 היא הצטרפה לצוות המכון לחקר יהדות הגולה, ועד שנת 2002 עבדה במכון לחקר השואה שפעלה יחד עם מכון הגולה תחת הנהלה משותפת. היא מלמדת בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות בבר-אילן משנת 1981, ובמחלקה לתולדות ישראל משנת 1998. עמדה בראש המכון לחקר הציונות הדתית א"ש ד"ר זרח ורהפטיג (2011-2009), המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר (2017-2011), ושימשה כראש בית הספר ללימודי יסוד ביהדות (2018-2013).

חיברה וערכה עשרות ספרים ומאמרים העוסקים בנושאים הקשורים בחיי הדת בשואה ולאחריה, נשים יהודיות ובמגדר בשואה, זיכרון השואה, וזיכרון ציבורי במדינת ישראל. בין תחומי המחקר שלה הם: מגדר, חיי דת, זיכרון, והנצחה.

היא נשואה לפרופ' יהושע שוורץ, ואם לשתי בנות.

 


פרופ' אלישבע באומגרטן (2011-2006)

פרופ' אלישבע באומגרטן עמדה בראש המרכז משנת 2006 עד 2011. כיום היא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אליה הגיעה לאחר שנים רבות בהן עבדה במחלקה לתולדות ישראל ובתוכנית ללימוד מגדר באוניברסיטת בר-אילן. 

פרופ' באומגרטן היא מומחית להיסטוריה חברתית של ימי הביניים בצפון אירופה ועבודתה מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון - Mothers and Children: Jewish Family Life in Medieval Europe       עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתיים-עשרה והשלוש-עשרה והתפרסם באנגלית בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובעברית, במרכז זלמן שזר (תשס"ו). 

ספרה השני – Practicing Piety in Medieval Ashkenaz: Men, Women and Everyday Religious Observance  בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים. הספר יצא בהוצאת אוניברסיטת פנסילווניה (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מחקריה עוסקים בין השאר בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים.

 

 


פרופ' טובה כהן (2006-1998)

פרופ' טובה כהן יזמה והקימה את המרכז לחקר האישה ביהדות בשנת 1998 בשיתוף פעולה עם נשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' קווה ובתרומתה הנדיבה של הגב' פניה גוטספלד הלר שעל שמה נקרא המרכז.

פרופ' כהן היא פרופ' מן המניין (אמריטוס) במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. תחומי ההתמחות העיקריים שלה הם: הספרות העברית של המאה ה-19 (ספרות ה"השכלה"), כתיבתן של נשים (בעיקר, אך לא רק), במאה ה-19 ולמדנות ומנהיגות נשית. בתחומים אלה היא פרסמה חמישה ספרים  ועשרות מאמרים.  

פרופ' כהן, עמדה בראש המרכז מיסודו ועד שנת 2006. במהלך כהונתה, ארגן המרכז כנסים רבים ובפעמים רבות, אף איגד את ההרצאות שנשמעו בהם לחוברות בכתבי עת  ואף לספרים דוגמת הספר:

Gender, Place and Memory in the Modern Jewish Experience 

שיצא בהוצאת Vallentine Mitchell   בשנת 2003.

בנוסף, יזמה פרופ' כהן סדרת פרסומים עצמאיים של המרכז בשם "האישה ביהדות".

לאחר ארבעים שנות הוראה ופעילות אקדמית ענפה, היא פרשה לגמלאות.