על המרכז

 

 

ראשי המרכז לדורותיהם


פרופ׳ יעל שמש

פרופ' יעל שמש היא פרופ' חבר במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וראש המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר החל משנת תשע"ח. 

תחומי המחקר שלה הם פרשנות פמיניסטית למקרא, הסיפור המקראי ובייחוד סיפורי אלישע ואתיקה כלפי בעלי חיים במקרא ובמקורות היהדות.

פרופ' שמש פרסמה עשרות מאמרים על נשות המקרא – כגון שרה והגר, רבקה, דינה, בנות צלפחד ובת יפתח, ועל נושאים הקשורים בנשים מקראיות כגון סיפורי אונס במקרא, כיוונים בחקר הפמיניסטי למקרא והאם מצויה שנאת נשים במקרא. 

הפרק השביעי בספרה אבלות במקרא:  דרכי התמודדות עם אבדן בספרות המקראית עוסק באבלות ומגדר ומוקדש לבחינת מקומן המשמעותי של נשים בטקסי האבלות בתרבות הכללית, במזרח הקדום ובמקרא. 

פרופ' שמש פעילה למען בעלי חיים ורצה למרחקים ארוכים ובבלוג שלה טבעונית למרחקים ארוכים היא משלבת בין שני התחומים הללו בחייה.

 


פרופ׳ ג׳ודי באומל-שוורץ (2017-2012)

פרופ' ג'ודי באומל-שוורץ הנה פרופ' במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו ע"ש ישראל וגולדה קושיצקי באוניברסיטת בר-אילן, ראש המכון לחקר השואה ע"ש ארנולד וליאונה פינקלר, וממונה על הקתדרה לחקר השואה ע"ש משפחת אברהם

ואדיתה שפיגל והקתדרה לחקר שואת יהודי אירופה ע"ש הרב פנחס ברנר.

היא נולדה בארה"ב בשנת 1959, ועלתה ארצה בשנת 1974. למדה לכל התארים באוניברסיטת בר-אילן (ב"א בהיסטוריה ובמדעי המדינה 1979, מ"א בתולדות ישראל 1981, דוקטורט בהיסטוריה 1986). הייתה חברה בצוות הקורס "בימי שואה ופקודה" באוניברסיטה הפתוחה, לימדה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה ובתכנית האוניברסיטה במכללת אורנים. בשנת 1980 היא הצטרפה לצוות המכון לחקר יהדות הגולה, ועד שנת 2002 עבדה במכון לחקר השואה שפעלה יחד עם מכון הגולה תחת הנהלה משותפת. היא מלמדת בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות בבר-אילן משנת 1981, ובמחלקה לתולדות ישראל משנת 1998. עמדה בראש המכון לחקר הציונות הדתית א"ש ד"ר זרח ורהפטיג (2011-2009), המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר (2017-2011), ושימשה כראש בית הספר

ללימודי יסוד ביהדות (2018-2013).

חיברה וערכה עשרות ספרים ומאמרים העוסקים בנושאים הקשורים בחיי הדת בשואה ולאחריה, נשים יהודיות ובמגדר בשואה, זיכרון השואה, וזיכרון ציבורי במדינת ישראל. בין תחומי המחקר שלה הם: מגדר, חיי דת, זיכרון, והנצחה.

היא נשואה לפרופ' יהושע שוורץ, ואם לשתי בנות.

 


פרופ' אלישבע באומגרטן (2011-2006)

פרופ' אלישבע באומגרטן עמדה בראש המרכז משנת 2006 עד 2011. כיום היא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו ובחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, אליה הגיעה לאחר שנים רבות בהן עבדה במחלקה לתולדות ישראל ובתוכנית ללימוד מגדר באוניברסיטת בר-אילן. 

פרופ' באומגרטן היא מומחית להיסטוריה חברתית של ימי הביניים בצפון אירופה ועבודתה מתמקדת בהיסטוריה החברתית של יהודי אשכנז בימי הביניים. מחקריה עוסקים במשפחה, במגדר ובחיי יום בקרב הקהילות היהודיות בגרמניה ובצפון צרפת תוך השוואה בין חיי היהודים לאלה של שכניהם הנוצריים. ספרה הראשון - Mothers and Children: Jewish Family Life in Medieval Europe       עסק בהורים, ילדים וחיי משפחה יהודיים במאות השתיים-עשרה והשלוש-עשרה והתפרסם באנגלית בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון באנגלית (2004) ובעברית, במרכז זלמן שזר (תשס"ו). 

ספרה השני – Practicing Piety in Medieval Ashkenaz: Men, Women and Everyday Religious Observance  בוחן את העשייה הדתית היומיומית של גברים ונשים יהודיים ומשווה אותם לשכניהם הנוצרים. הספר יצא בהוצאת אוניברסיטת פנסילווניה (2014). לאחרונה עוסקת באומגרטן בהיסטוריה החברתית של נישואין יהודיים בימי הביניים. מחקריה עוסקים בין השאר בטקסי חיים, סיפורים, מיילדות ותרבות חומרית בימי הביניים.

 

 


פרופ' טובה כהן (2006-1998)

פרופ' טובה כהן יזמה והקימה את המרכז לחקר האישה ביהדות בשנת 1998 בשיתוף פעולה עם נשיא האוניברסיטה דאז, פרופ' קוה ובתרומתה הנדיבה של הגב' פניה גוטספלד הלר שעל שמה נקרא המרכז.

פרופ' כהן היא פרופ' מן המניין (אמריטוס) במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. תחומי ההתמחות העיקריים שלה הם: הספרות העברית של המאה ה-19 (ספרות ה"השכלה"), כתיבתן של נשים (בעיקר, אך לא רק), במאה ה-19 ולמדנות ומנהיגות נשית. בתחומים אלה היא פרסמה חמישה ספרים  ועשרות מאמרים.  

פרופ' כהן, עמדה בראש המרכז מיסודו ועד שנת 2006. במהלך כהונתה, ארגן המרכז כנסים רבים ובפעמים רבות, אף איגד את ההרצאות שנשמעו בהם לחוברות בכתבי עת  ואף לספרים דוגמת הספר:

Gender, Place and Memory in the Modern Jewish Experience 

שיצא בהוצאת Vallentine Mitchell   בשנת 2003.

בנוסף, יזמה פרופ' כהן סדרת פרסומים עצמאיים של המרכז בשם "האישה ביהדות".

לאחר ארבעים שנות הוראה ופעילות אקדמית ענפה, היא פרשה לגמלאות.